בית הקברות היהודי בפוזנן

בית הקברות בחצר הבית

 

פולין ידועה בעולם היהודי כמדינה שצמחו בה לאורך מאות השנים דמויות של רבנים ידועים ויהודים שהשפיעו על העולם התרבותי שלנו בכל תחומי החיים : הדתיים, המדעיים והחברתיים. גבולותיה של פולין השתנו תדיר במשך אלף שנות קיומה, מה שהשפיע רבות על הרב גווניות של אוכלוסייתה בכלל ועל היהודים בפרט. חשוב  לציין שבתומה של פולין קמה מן הצד האחד התנועה החסידית ומן הצד השני הציונות האקטיביסטית.

העיר פוזנן  אשר ממוקמת במערבה של פולין, בקירבה לגבולה של גרמנייה. היוותה תמיד צומת דרכי מסחר מרכזית אשר השפיעו על התפתחות המסחר והמדע בגבולותיה. העיר גם היום מהווה מאין מרכז עסקים בינלאומיים של פולין ומרכז אירופה. אי לכך יש בעיר שדה תעופה מרכזי שמגיעות אליו טיסות מכל קצבות העולם וכמובן גם מישראל. סביב מרכז העסקים התפתחה כמובן גם עיר תיירותית מעניינת ורב גונית.

קירבתה לגבולה של גרמניה, גרם לכך שהתייר הישראלי עדיין לא,, גילה,, את הפוטנציאל הגלום בעיר. מנסיוני הרב אוכל להגיד שמי שנחשף ליופייה של העיר חוזר אליה, ויש אנשי עסקים ישראלים שגילו את הפוטנציאל המסחרי של העיר ומגיעים לכאן מדי שנה לירידים הרבים המתקיימים כאן. התיירים הישראלים הפוקדים את העיר, נחשפים גם להיסטוריה היהודית המפוארת של העיר. אנחנו חברי העמותה שמטרתינו לחשוף את פולין בפני התייר הישראלי, רואים חשיבות רבה מאוד בהצגת חיי היהודים במדינה זו, שהיו מפוארים מן הצד האחד וטראגים מן הצד השני. לכן פיתחנו מסלול יהודי בעיר פוזנן שהוא מעניין ומלמד רבות על יהודי פולין בכלל ויהודי פוזנן בפרט.

קהילת יהודי פולין, היא אחת הקהילות הראשונות והמשגשגות שצמחו בקרב קהילות יהודי פולין. בעלת נכנסים רבים וגם צמחו בה רבנים ידועים וראשי קהילה. הקהילה שגשגה עד המאה ה18, המאה שפולין נכבשה ע”י האימפריות האזוריות ונעלמה ממפת העולם. עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה, ב 1918 פולין זכתה שוב בעצמאותה. בשנות הכיבוש פוזנן היתה הבירה של הנסיכות הגדולה תחת שלטון פרוסי, דבר אשר השפיע על התפתחות התרבות הגרמנית בעיר. לאחר 1918 נכללה העיר בגבולותיה של פולין החדשה. רוב יהודי הקהילה, אשר היו מזוהים כ”יהודים גרמנים” עזבו את העיר ועברו לגרמניה.

היום, יש בעיר קהילה יהודית מאוד פעילה עם המון הישגים במישור שימור המורשת היהודית, קידום התרבות היהודית ועוד.

אחת הדמויות הבולטות בהיסטוריה של יהדות פוזנן היא דמותו של הרב עקיבא איגר. עקבא גונס – איגר, הקרוי גם,, עקיבא הצעיר. אשר קיבל את שמו ,,איגר,, מדודו וולף איגר, אשר היה מורו בישיבת וורוצלב. עקיבא שימש בין השנים 1815-1837  שנת מותו, כרבה של הקהילה היהודית בפוזנן.

רבי עקיבא איגר נחשב לאחד מגדולי הלמדנים התורניים בעת החדשה ומהבולטים שבהם. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות בלימודי ומחקרה של התלמוד. הרב היה מתנגד בולט לתנועת החסידות ולתנועת ההשכלה שהתפתחה בכל אירופה בתקופת חייו וכמובן גם השפיעה על העולם היהודי. בתרבות היהודית-תורנית ספריו הרבים בתחום המשנה והתלמוד נלמדים בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו.

עקיבא איגר נפטר בפוזנן בגיל 76 והותיר אחריו חמישה-עשר ילדים. עם היוודע דבר מותו הוכרז, על ידי ההנהגה היהודית המקומית, יום ”ביטול מלאכה” ; הוראה כללית לסגירת חנויות ובתי מלאכה על מנת לחלוק כבוד אחרון לאישיות חשובה שהלכה לעולמה. בהלווייתו השתתפו כל בני הקהילה היהודית בפוזנן וכמו כן השתתפו לא רק יהודים אלא גם מכובדים מבין מעמדות הגבוהים באוכלוסייה העירונית הלא-יהודית, פקידי ממשל והבישוף של פוזנן.

הרב נקבר בבית הקברות היהודי בפוזנן אשר היה ברחוב  Focha 24-26, היום זה Głogowska 50 . בית הקברות עצמו הוקם כבר ב 1804 ושימש כבית הקברות היהודי הראשי והגדול של פוזנן.

הזוועות של המלחמה הגיעו גם לפוזנן ובית הקברות נהרס באופן מוחלט. חלק מהמצבות נלקחו לחיזוקם של גדות האגם בעיר. שנים אחרי המלחמה בתקופה הקומוניסטית בפולין. בשטחו של בית הקברות נבנו בתי מגורים ומרכז הירידים הגדול שבעיר. למעשה, לא נשאר שום זכר להיותו של בית הקברות הגדול והחשוב במקום.

בשנות 2007-2008, אודות ממאמצים של צאצאים של הרב איגר, הקרן לשימור בתי הקברות היהודיים שבלונדון ובשיתוף הקהילה היהודית בפוזנן (עם גברת אליסיה קובוס שבראשה, עליה נדבר בנפרד) ולאחר מאמצים רבים של כל הנוגעים בדבר. הצליחו להציל חלק קטן משטחו של בית הקברות  ולהביא למקום את שברי המצבות שנמצאו בסביבה. במקום הוקמה המצבה ”נפש,, לזכר רבי עקיבא איגר ולחלק מבני משפחתו.

בעת ביקורי במקום נפגשתי עם גברת אליסיה קובוס, ראשת הקהילה היהודית של פוזנן. אישה עם מרץ בלתי נגמר. נדהמתי ממספר הפרויקטים והיוזמות אשר ראשי הקהילה הצליחו לבצע בשנים האחרונות במאמצים רבים. התאהבתי בגישה החיובית והאווירה המיוחדת ששוררת בקהילה, אשר פועלת ממבנה מאד מיוחד.

גברת פאני אליסיה מבקשת להעביר מסר ולהחיות את הזיכרון של מורשת יהודי פוזנן ומזמינה את כל המגיעים לעיר לבקר בקהילה. גב’ פאני תשמח לעזור לכל המבקרים במידע ובהסברים ככל שיידרש. מדי יום שישי מתקיימת במקום קבלת שבת ומפגש של חברי הקהילה. כולם מוזמנים לבקר בעיר היפה הזו ולהכיר את אתריה וללמוד על ההיסטוריה של יהודי המקום.